מחולל מכתבי אהבה AI

אורי שלי, אני כותב/ת לך עכשיו, כשקפה בפינצ'טה הופך שוב קצת מר ודמיוני, והחדר שקט מדי בלעדיך. שנתיים עברו, ואיך שהזמן מרצד בין הזיכרונות, כמו כוכבים שקופצים בשמי לילה. אני נזכר/ת בכמה שזה מצחיק אותך, הצלילים המעוותים שיו...

מיכל יקרה שלי, עשר שנים. הבוקר, כשהשמש שוטפת את הסלון בגבעתיים ונופלת על פינת הקפה שלנו, מצאתי את עצמי שוב צף במנהרת הזמן. זוכרת את הפעם הראשונה שנפגשנו, במכון ההוא? ידעתי כבר אז שיש בך משהו אחר. לא הבנתי בדיוק מה, אבל ...

לאמיר שלי, סתם ככה, באמצע שבוע עמוס, חשבתי עלייך. על איך אתה נראה כשאתה מחייך לעצמך, בטוח שאף אחד לא שם לב, אבל אני כן. אני תמיד שמה לב. זה איזה חיוך קטן, כמעט בלתי נראה, שצף כשיש לך מחשבה טובה או כשאתה רואה משהו מצחיק ...

נועה יקרה שלי, שלוש שנים. אני זוכר כל רגע, כאילו רק אתמול פגשתי אותך לראשונה. אותו ערב גשום, עם העיניים המהבהבות שלך ששיקפו את האורות המרצדים של העיר. מאותו רגע, ידעתי שחיי עומדים להשתנות, אבל בחיים לא יכולתי לדמיין כמה...